לפעמים נדמה לנו שאהבה חדשה היא התשובה לכל. שנמצא אדם אחר שיחזיר לחיים את הצבע, יפיח בהם שוב התרגשות, שמחה, תקווה ואופטימיות – ממש כפי שהרגשנו בעבר. אנו משכנעים את עצמנו שזוגיות חדשה תקל על חיינו ותמלא אותם באושר. התחושה הזו אינה שמורה רק לעולם האהבה – היא מופיעה גם בתחום העבודה.
ההרגשה הזאת מתעוררת גם בחיי העבודה. לעיתים אנו בטוחים שעבודה חדשה היא הפתרון לחוסר שביעות הרצון שלנו. לא פעם אנחנו מאמינים שעבודה חדשה תפתור את חוסר הסיפוק שאנחנו חשים ממקצוענו או ממקום העבודה הנוכחי. אנחנו מדמיינים את עצמנו בסביבה אחרת, בה נרגיש מוערכים יותר, נשיג תוצאות טובות יותר, נתקדם ונגשים את עצמנו באופן מלא. פעמים רבות נדמה לנו שמקום עבודה חדש יעלים את תחושת השחיקה, השגרה והאכזבה שצברנו לאורך זמן.
המחשבות הללו נוטות לצוץ דווקא ברגעים של לחץ או משבר – כשהמתח במערכת היחסים גובר, כשבת הזוג עסוקה כמעט אך ורק בתינוק שזה עתה נולד, כשהבן זוג שקוע עד צוואר בעבודה, או כאשר אנחנו חווים חוסר ודאות אישי, קשיים כלכליים, פיטורים או יציאה לפנסיה. במצבים כאלו קל לשכנע את עצמנו ש"משהו חדש" – בין אם אהבה או עבודה – הוא הפתרון לכאב, למבוכה וללחץ שהחיים מביאים איתם.
בעולם העבודה, הצורך בשינוי צף לרוב כשאנחנו מרגישים שלא מעריכים אותנו, שלא מקדמים אותנו, כשהממונה מפגין זלזול או כאשר אנחנו נתקלים בתקרת זכוכית שמגבילה את התקדמותנו. במקרים רבים, הדחף לחפש אהבה או עבודה חדשה קשור ישירות לקושי שלנו להתמודד עם מצבי לחץ ואתגרים. לעומת זאת, כשמערכת היחסים יציבה ומספקת, מצב הרוח טוב, ובמקום העבודה אנו נהנים מהערכה ומקידום – המחשבות על עזיבה נדחקות הצידה. לפעמים שני העולמות אפילו משיקים: מי שלא מסופק בעבודתו יחפש ריגוש בזוגיות חדשה, ומי שחווה אכזבה רומנטית ינסה למצוא עניין ותכלית בעבודה אחרת.
היכולת לעמוד בלחצים – הן בעבודה והן בזוגיות – היא מפתח לשימור מערכות יחסים ולצמיחה מקצועית. החלטות שמתקבלות בשיא המתח והעומס עלולות להתברר בהמשך כהחלטות פזיזות. לכן, רצוי לבצע שינויים גדולים, כמו התחלת קשר חדש או מעבר למקום עבודה אחר, רק לאחר שהסערה שוככת ושיקול הדעת שלנו פועל בצורה מיטבית.
מאת דוד משולם, מנכ"ל מכון נועם
מתוך הטור "יחסי אהבה ועבודה" שפורסם בעיתון "מעריב".